נארה - אחד הימים החביבים עלי ביפן

היום גררתי את ג'פרי ליום כיף בנארה, העיר האחרונה שנשאר לי לראות בקנסאי.

בהגיענו לנארה, ג'פרי חש רעב כבד, אז נכנסו לבית קפה לקנות קצת מאפים.
את עיני תפסה סופגניה, ממש כמו שיש לנו, רק שהיא נראה קצת יותר קרנצ'ית מהוריאציה היהודית.

להפתעתי המוחלטת, לא ריבה ולא שוקלד היו בפנים אלא קארי מפולפל וחריף.
למעשה, זה אפילו די טעים, אבל לגמרי רנדומלי.

אתם צריכים להבין שמה שמיוחד בנארה, זה שהיא מלאה איילים, מלא מלא איילים.
אפשר אפילו לקנות קרקרים מיוחדים לאיילים ולהאכיל אותם, כמו שאני עושה כאן:

הם ממש חמודים ולא מזיקים.
יש להם בנארה אפילו ממתק שנקרא בפשטות "גללי איילים" וכך הוא גם נראה
אבל בפנים מחכה לך עוגת אורז מצופת קקאו.... פשוט יאמי!

ביקרנו בכל מלא מקדשים, אבל זה לא משהו שמעניין לספר עליו, אתם יכולים לראות אותם בתמונות.
מה שכן היה מעניין, היה המקדש Todai-Ji המכיל פסל בודהה ענקי המתנסה לגובה של 15 מטרים.

ממש בכניסה למקדש, תפסנו מחסה מהגשם השוטף מתחת לגג של הכניסה, בין שני שדים ענקיים (הכל במקדש הזה אדיר ממימדים).
שם פנתה אלינו אישה מבוגרת באנגלית, היא אמרה שהיא מורה בבי"ס יסודי באיזור ואם הילדים יכולים לשאול אותנו כמה שאלות.
הילדים היו ממש חמודים ושאלנו אותה שאלנו בסיסיות באנגלית, כמו מאיפה אתה? איך נארה? וכו' באנגלית יותר טובה ברוב היפנים שנתקלתי בהם.
אגב, המורה היתה ממש מופתעת שאני מישראל, הם לא רגילים לראות כאלה באיזור יותר מידי.
וכמובן התבקשה תמונה:


הכניסה למקדש עצמו היתה לא פחות מתיאטרלית:

שטויות בצד, זה המקדש הראשון שממש ממש הרשים אותי, לא שהשאר היו לא מרשימים, זה פשוט היה מרשים במיוחד, כל הגודל של כל דבר, פשוט מדהים.

עוד אטרקציה נחמדה במקדש היה חור באחר העמודים, חור ממש צר וקטן שאפשר לעבור רק אם מאמינים שאפשר לעבור אותו
אם נלחצים נתקעים, אם רגועים עוברים.

החור אגב הוא בדיוק בקוטר של הנחיר של הפסל של בודהה.
התור היה מורכב אך ורק מילדים, מובגרים לא העזו לנסות,אני וג'פרי היו המבוגרים היחידים שעברו בחור.
אגב, ההצלחה שלי לעבור את החור הפכה אותי בין רגע לזר הכי מגניב במקדש, אם ולו רק לזמן קצר.
לעינייכם הרואות:


בדרך החוצה השתעשתי לי עוד קצת

זה היה הרבה יותר נוח מסתם ללכת.

ולדבר משעשע אחרון:
ליד התחנה של נארה, בדרך חזרה נתקלתי בחנות פלאפל, מאוד נדיר פה


לא אכלתי שם כי פשוט לא הייתי רעב, אבל המראה היה מספיק משעשע.

זהו לבינתיים, תמונות מהיום הנהדר הזה אפשר לראות כאן.
יום שבת בלילה אני חוזר לטוקיו וביום שישי יש לי מסיבת פרידה מ-OEH.
אם יהיה מעניין, אעדכן.