עוד מקדשים

היום גררתי עימי את ג'פרי, בחור אמריקאי שגר איתי ב-Osaka English House ופאנט של קיוטו, לראות קצת מקדשים.
ג'פרי יודע את דרכו בקיוטו, זה איפשר לי לראות דברים שלא נראה לי הייתי חושב על לראות לבד, בטח שלא באמת מגיע.
נסענו למערב הרחוק של קיוטו, זה היה משהו כמו שעה נסיעה באוטובוס ורכבת, ממש קצה העולם שמאלה.

המקדש הראשון שביקרנו בו היה Seiryo-Ji.
הדרך אליו היתה דרך יער במבוק יפייפה.
המקדש מפורסם בעיקר בגלל פסל הבודהה שלו שהובא בשנת 985 ליפן מסין.
ב-1953 גילו שבתוך הפסל ישנם איברים פנימיים העשויים ממשי, שכנראה נוצרו ע"י נזירות סיניות עוד כשהפסל היה בסין.

במקום יצא לנו גם להשתתף בטקס תפילה בודהיסטי... היה מרנין.
חוץ מזה, למקדש היו גנים יפיפיים, מה שעשה אותם עוד יותר יפים זה שהעלים החלו לשנות את צבעם לקראת הסתיו.

מקדש מס' 2 היה Daikaku-Ji.
מפורסם בעיקר בזכות האגם היפה שלו.
עוד מעניין, זה שהריצפה של המקדש היא רצפה מיוחדת אשר חורקת כשהולכים עליה.
בתוקפת השוגונים, ריצפה כזאת שימשה כאזעקה כך שהשוגון (או השומרים שלו) יכל לשמוע אם מישהו מתגנב לו ברחבי הטירה.
הדגמה לפניכם:


לאחר מכן לקחנו קרונית משעשעת לצד השני של קיוטו כדי לאכול פיצה כפי יכולתך.... ובואו נגיד שקשה לי ללכת.
בדרך לתחנה של Keihan הביתה, ראיתי את השלט כיוון לתחנת רכבת הכי מוגזם שקיים:

....היפנים האלה...

תמונות מכל היום נמצאות כאן ביחד עם התמונות משלשום.

זה הגיע..... מקדשים!

כן כן, אני יודע שלא עידכני מלא זמן, אז הנה עידכון קצר על מה עברתי עד עכשיו ונעבור לעידכון המרכזי אח"כ:
הגעתי ל-Osaka English House ביום חמישי שעבר, הגסט האוס ממוקם בעיר Hirakata שנמצאת בדיוק בין אוסקה לקיוטו.
המקום מהווה גם כגסט האוס לזרים וגם כמעונות לסטודנטים שלומדים באוניברסיטה הקרובה לשפות.
מאוד נחמד פה, גם הזרים וגם היפנים חביבים ביותר, וכולנו חיים לנו באושר ואושר.
בימים הראשונים נסעתי פעם אחת לאוסקה ופעם אחת לקיוטו כדי להכיר את האויב כמו שאומרים.
לא עשיתי שום דבר מעניין במיוחד, סתם הסתובבתי.

ועכשיו לעידכון המרכזי!
היום תפסתי את שתי רגלי והלכתי לראות שני מקדשים מאוד מפורסמים בקיוטו.
הראשון היה Sanjusan Gen-do, בעברית: 33 רווחים מכיוון שיש 33 רווחים בין עמוד לעמוד בהיכל המרכזי, אבל זה לא הקטע של המקום.
הקטע של המקום הוא שבהיכל המרכזי נמצאים 1001 פסלים של אלוהיהיות בודהה (deity... תנסו למצוא תרגום יותר טוב...) פלוס פסל בודהה אחד ענק ומוזהב וכולל 28 פסלי עץ של שומרי האלוהיהיות שהם בכלל אלים מדת ההינדו שהבודהיסטים גנבו.
טאץ' נחמד בפסלים של השומרים, העיניים שלהם עשויות מקריסטל כדי להקנות להן מראה ריאסלטי. זה באמת הצליח להם.
בגדול... מאוד מאוד מרשים ומגניב, אבל מה, היה אסור לצלם, אבל תאמינו לי, הייתי שם, הנה תראו:

(תקראו תקראו, רשום שם בדיוק Sanjusan Gen-do, לא מאמינים לי? תשאלו את רותם)

אחרי זה המשכתי למקדש מס' 2: Kiyomizu.
למקדש הספציפי הזה אין שטיק מיוחד, לפחות לא בעונה הזאת, באפריל הוא כולה נצבע ורוד לכבוד פריחת עץ הסאקורה.
מקום נחמד מאוד, ירוק מאוד, אני בטוח שהוא מרשים יותר בעונה באחרת, בגדול זה עוד מקדש.
מה שכן, להלן המצאה יפנית מצוינת, כי ברזים זה לחלשים, יפנים אמיתיים שותים ממפלים:


ו... זהו להיום, את כללללל התמונות מקיוטו אפשר למצוא כאן.

הגעתי לאוסקה!

אני הולך לישון.

Kareoke Night!

מביך פצצות, אבל הבטחה זאת הבטחה ואני עומד בהן.
הבטחתי לרותם שהשיר הראשון שאני אשיר בקריוקי יהיה Don't Stop Believing וכך היה:

מגדל טוקיו וחזרה לאהבה ישנה

אז כמו שרשמתי אתמול, הלכנו היום בבוקר לקהילה היהודית ביפן.
המקום שלהם חדש, אז הם קצת לא מאוגנים והבחור לא באמת קיבל את המייל שלי אבל הוא פינה קצת מהלו"ז הצפוף שלו ועשה לנו סיור חפיף.
המקום חדש ויפה, באמת אין הרבה מה להגיד פה... ראינו את הבית כנסת, היה מרשים.

משם זרמנו לטוקיו טאואר שגבוה ב-33 מטרים ממגדל אייפל.
יש כמה תמונות משם כאן.
שוב, אין הרבה מה לרשום, מגדל, עלינו, היה נוף, ירדנו.

משם לקחנו סאבוויי לאקיהברה, אהובתי שהישנה שקצת זנחתי, כדי להכיר את נפלאות האוטקואיזם שלה לבחור הגרמני החדש.
ברטרד בדרך הכיר לי חנות מנגה ענקיייית, מלאה במנגה יד שניה מכל השנים.
במחירים שהיו שם, לא יכולתי שלא לקנות לי כמה מנגות ויצאתי עם השלל הבא:

הבובה של סוזומייה הארוהי היא בונוס נחמד ממכונה קרובה, לגמרי היה שווה את זה.

בדרך חזרה עצרנו במייד קפה (Maid Cafe), כי חייבים לנסות פעם אחת לפחות.
שוב, למי שלא מכיר את הקונספט: מייד קפה זה בית קפה (בד"כ עם תפריט דל ולא מרשים) שבו כל המלצריות לבושות כמו משרתות וקוראות לך אדוני, הם גם הרבה יותר שרותיות ממלצרית רגילה אגב.
עכשיו לכל מייד קפה יש את השטיק שלו, בחלק יש משחקים שאפשר לשחק עם המשרתות וכו'
בזה שהלכנו אליו, כל פעם שקיבלנו אוכל היינו צריכים להגיד את מילות הקסם ביחד עם המשרתת... Moe Moe Kyun (התירגום שמור במערכת) ע"מ שהאוכל יהיה טעים.
בקיצור, המייד קפה היה פשוט כיף לא נורמאלי, גם ניצלתי את אחד השירותים של המקום ולקחתי תמונה חתומה עם המשרתת האישית שלנו

~Rion Chan ^_^~

וזהו להפעם.

אונסן... אין דברים כאלה

טוב, בדיוק חזרתי מהאונסן... איזו חוויה, חבל על הזמן.
אני אתחיל ממש מהטופ.
ברטרד סיפר לי שהוא הולך לאונסן פעם בשבוע, ושאל אותי אם ארצה להצטרף, התשובה המתבקשת היא "כמובן".
האונסן נמצא באודאיבה (האי הזה הפך לממש אובססיה), שזה משביז קצת כי הכרטיס לשם יחסית יקר.
האונסן עצמו עולה 1200 ין (48 ש"ח) כניסה ואפילו מקבלים יוקטה (Yokatta) על חשבון הבית, יוקטה זה מעין חלוק יפני שעשוי ממשי או פישתן, אין לי מושג.

(זה כ"כ נוח, זה כאילו הולכים עירומים)

תחנה ראשונה (אחרי שאתה כבר לבוש יוקטה ויחף) היא איזור של פעיליות וקניות.
עכשיו פה הם עשו טריק חביב, מכיוון שאתה לא מסתובב שם עם ארנק, אתה משלם בעזרת ברקוד שנמצא על הצמיד שלך (שמכיל גם את המפתח אל הלוקר) ובסוף משלם על הכל.

תחנה שניה היא נהר הייסורים.
ממוקם מחוץ לאיזור פעיליות, נמצא נהר בצורת שביל שהתחתית שלו מורכבת מחלוקי נחל אשר מצביעים למעלה.
זה היה מאוד כואב ולא נעים, תחשבו על להיכנס לים בת"א, ממש בהתחלה של הים איפה שכל האבנים, זה בדיוק אותו דבר.
זה לא חובה, אבל ממולץ למי שרוצה לטהר את הנפש שלו לפני הכניסה לאונסן.
בסוף הנהר היתה עמדה של אמבטיית דגיגים, כאלה שמכרסמים לך את הרגליים, כמו שהם עשו במרוץ למיליון, מאוד רציתי אבל זה היה יקר.

תחנה שלישית נקודה אחד... מתפשטים!

תחנה שלישית נקודה שתיים, מתקלחים טוב טוב, בישיבה, לפני הכניסה לאונסן ע"מ לשמור את המים שלו נקיים ונעימים לכולם.

תחנה שלישית נקודה שלוש, נכנסים לאונסן! איזה אושר!
במקום עצמו היו מספר בריכות בכל מיני טמפ' וצבעים (היתה בריכה לבנה ואדומה... אל תשאלו כי אני לא יודע).
קיימת גם בריכה של 21 מעלות להתקררות, שאומרים 21 מעלות זה לא נשמע נורא כ"כ, אבל תאמינו לי זה היה קפוא שלא לתואר.
להיכנס למים החמים אחרי האמבטיה הקפואה זה כזה אושר, זה כמו שחוזרים הביתה אחרי יום חורפי ממש ומדליקים את התנור ואז מרגישים עיקצוצים כאלה כאילו מפשירים... פשוט תענוג.
מכיוון שזה אונסן מלאכותי, לא היתה את האטרקציה והאותנטיות של נוף הרים וכו' אבל עדיין היו כמה בריכות חיצוניות עם אבנים מסביב, ממש כמו אונסן אמיתי, זה היה מאוד נחמד.

בקיצור, אני מאוד נהנתי היום, איך עבר היום שלכם? :)

יש סיבה למזג אוויר הגרוע: טייפון!

כן כן, האשם במרכזי בהריסת השבוע שלי הוא לא אחר מאשר טייפון ממזר שהחליט לתקוף את יפן.
לפני שאתם נבהלים, בואו נכניס דברים לפרופורציה.
זה לא טורנדו וזה לא הוריקן, זה פשוט רוח מאוד חזקה מלווה בגשם וקור, פשוט סופה חזקה.
מסתבר שיש שלושה טייפונים כאלה בשנה ביפן, שנה שעברה לא היה מסיבה מוזרה, אבל דווקא זה היה חזק מבד"כ.

אתמול בלילה מרכז הטייפון חלף מעל אוסקה והחריב כמה רחובות קליל והעניש כמה עצים חפים מפשע (ומסכנים בעלי המכוניות מתחת לעצים האלה).
לקראת הבוקר (6-8) הוא חלף צפונית לטוקיו והביא איתו גשם כבד מאוד, קור ורוחות חזקות.
בלילה ממש ירד פה מבול.

עכשיו לנושא אחר לגמרי, אבל ההקדמה על הטייפון עדיין חשובה.
לפני יומיים ביקרתי את חדרו של ברנטרד הגרמני בשביל שיכין לי כרטיסי ביקור (אל תשאלו).
יש לו בחדר מפה מפורטת של טוקיו, על המפה שמתי לב למגן דוד ומתחתיו רשום Jewish Community.
השתעשנו קצת על הרעיון של יפנים יהודים וסיימנו את היום.
למחרת התנהל הדיאלוג הבא:
גרמני: "אז אתה הולך לבקר את הקהילה היהודית?"
אני: "אמממ... לא בדיוק חשבתי על זה. מה יש לראות שם? בית כנסת?!"
גרמני: "לא יודע, סתם חשבתי..."
אני: "אם אתה רוצה ללכת, אין לי בעיה, יכול להיות מעניין"
גרמני: "מצוין, בוא נקבע יום חמישי ב-12:00 בתחנת שיבויה"
אני: "אחלה"
מילה במילה, ממש כך, הגרמני הוא זה ששיכנע אותי ללכת לראות את הקהילה היהודית ביפן.

עכשיו בחזרה לטייפון.
החלק המרכזי של הטייפון היה ברביעי בלילה, כבר בחמישי ב-12:00 הוא אמור להגיע כבר לספורו, הרבה צפונית מעל טוקיו.
חששתי בגלל הגשם הכבד שירד ברביעי בלילה, שגם חמישי יהיה חורפי וזה יהרוס לי את היום המושלם בקהילה היהודית.
קמתי היום (חמישי) ב-11:00 לשמש חזקה בחלון... הפלה ופלא! בחוץ יום קיצי, חמים ויפה!
יפן מחייכת אלי, איזה יופי!
באמת שהיה בחוץ חמים ונעים, יום מושלם לשוטטות בעיר.
הרוחות אמנם היו חזקות, בכל זאת יש טייפון באיזור, אז היום היה חמים ומגניב אבל עם רוח ממש חזקה, לא שזה הפריע יותר מידי.
הדבר המציק השני של הטייפון זה שהרבה רכבות לא עבדו היום. למזלי קו ה-JR של עבד כמו מלך אבל עם עצירות ועיקובים בדרך לשיבויה.

From Trash

(שלא תחשבו ששיקרתי :] )

בנטרד איחר מכיוון שהרכבת שלו התעכבה, אבל איך שהוא הגיע יצאנו לדרך לקהילה היהודית.
המקום נראה כמו מבצר, עם מלא מצלמות ורק דלת עם אינטרקום.
צילצלתי באינטרקום וענה לי (בעברית) בחור נחמד עם קול של רבי.
מסתבר שכדי להיכנס, אנחנו צריכים לתאם מראש מצרכי ביטחון... אז קבענו למחר ב-11:00... נו טוב, אז מחר.
מאוכזבים אך עם תקווה, הלכנו לאכול סושי בשיבויה, במסעדת סושי רץ.
מי שלא מכיר את הקונספט: יושבים בבר מעגלי, על הבר יש מסוע ועליו צלחות עם 2 חתיכות סושי, כל צלחת סוג אחר, פשוט לוקחים צלחת ואוכלים.
צלחת אחת עולה 130 ין, אני אכלתי 10, בחישוב מהיר... 1300 ין.... בעברית 52 ש"ח ל-20 חתיכות סושי טעים במיוחד.
היה שווה.

בכל מקרה, היום בערב אני הולך לאונסן (onsen) עם כמה חברים פה מהגסט האוס, צריך להיות מהנה.

שלושה גרמנים ויהודי נכנסו למועדון לילה.... ואודאיבה טייק 2

אמרתי וקיימתי, בשבת בלילה יצאנו שלושה חברים מהגסט האוס למועדון: אני, סאם הצרפתי וברנרד הגרמני.
כשהגענו לשיבויה הצטרפו אלינו עוד ארבעה אנשים: 2 אמריקאים, גרמני ועוד חצי גרמני חצי יפני שלא יודע יפנית.
החצי גרמני חצי יפני הוא בחור מאוד משעשע, חוץ מעובדה שהוא קטין (הוא 18, אלכוהול חוקי ביפן מגיל 20) הוא ממש אוהד ישראל שרוף, יותר ממני אפילו, היה לי איתו שיחות מאוד משעשעות.
מכיוון שהחצי יפני לא יכל להיכנס למועדון, חיפשנו כל מיני תעודות ללא תמונה עם תאריך לידה לתת לו כדי להיכנס.
התעודה הזוכה היתה הכרטיס חבר "מכבי שירותי בריאות" שלי, חסר תמונה וכולל את התאריך הרנדומלי 09/88.
איכשהו זה עבד וכולנו נכנסנו.

המועדון לא היה כזה שונה מכל מועדון אחר, חוץ מזה שאסור לעשן על רחבת הריקודים.
אגב, זה לא אומר שלא היה מחניק, ממש ליד, בשולחנות כן היה מותר לעשן, המקום עדיין היה מעונן פשוט פחות על הרחבה.
אלכוהול גם היה במחיר סביר של 500 ין (20 שקלים) לקוקטייל, הבירה עדיין היתה יקרה בטירוף של 700 ין.
אני לא יודע מה יש לי כ"כ עוד לספר על מועדון... רקדנו, שתינו והיה נחמד... לחטטנים, רומן לא יצא מזה.

מכיוון שהלכנו רחוק עד שיבויה, זה היה כל הלילה, רכבת ראשונה ב-5:00.
ב-3:00 עזבנו את המועדון לכיוון המקום החביב עלי ביקום, ה-Lad's Bird.
קודם יצאנו רק אני, הגרמני והחצי גרמני, אבל אחרי לא הרבה זמן, סאם הוביל את השאר למקום היחיד שהוא ידע שאני אלך אליו.
השתלטנו שם על הבר, והיה צחוקים, בעיקר על היפנית הגרועה של רובינו.

ב-5:00 תפסנו רכבת הביתה ואני תפסתי תנומה עד 14:00.
ב-15:00 פגשתי את ג'יימס (הבחור שעמד איתי בתור ב-TGS) וחברו ונסענו ביחד לאודאיבה.
למעשה, לא ראיתי דברים כ"כ חדשים.
ראיתי את הרפליקה הקטנה שיש להם של פסל החירות (על רקע מגדלי תיאומים בטוקיו, ממש ניו-יורק) וסיור קצת יותר עמוק בתוך פוג'י נטוורק.
מכיוון שזה היה יום ראשון, הכל היה הרבה יותר חי מאשר כשאני הייתי.
פעם ראשונה נכנסתי ל-Venus Forte, זה מרכז קניות ענקי ממש מול טויוטה, כולו בנוי בפנים כמו רחוב איטלקי מסורתי כולל שמיים מזויפים.
הכל שם כמובן חנויות מותגים, לא היה באמת מה לעשות חוץ מלהתפעל מהיופי.
ו... זהו... אני מצטער אבל לא היה באמת משהו חדש באודאיבה הפעם, אמנם המיצג רובוטים היה פתוח, אבל הגענו קצת מאוחר ושום דבר לא פעל.

אז זה הכל להפעם, תמונות חדשות מאודאיבה אפשר לראות כאן.

יש סיבה למה אין עידכונים

אני יודע שלא עידכנתי כבר כמה ימים, אבל באמת יש לזה סיבה.
לא עשיתי כלום בכמה ימים האחרונים.
מזג האוויר נהיה פשוט נורא, כל הזמן גשם, קר ונהיה חשוך נורא מוקדם.

אתמול (חמישי) היה לנו Movie Night בגסט האוס, היה מאוד נחמד.
ראינו סרט קאלט יפני שנקרא Battle Royal, אני ממליץ לכולם לראות אותו
זה מהסרטים האלה שהם כ"כ גרועים ומגוכחים שהם מצוינים.

מחר אני יוצא למסיבה בפעם הראשונה, אז אני מניח שיהיו דברים מעניינים לספר.
בינתיים, הנה כמה דברים משעשעים על יפן:
* הרמזור הולכי רגל ליד הבית שלי מנגן שיר יפני מסורתי כל פעם שהאור ירוק.
* לא השתמשתי במזלג פעם אחת מאז שהגעתי לפה, אפילו אכלתי לזניה עם צ'ופסטיקס.
* הדבר היחיד שאכלתי לא עם צ'ופסטיקס היה קארי וזה היה עם כף (היה לא רע אגב).
* כל מקדונלדס בטוקיו פתוח 24 שעות, מצוין לרעבים בלילה.
* למעשה, הרבה דברים פתוחים 24 שעות, כמובן הקומביני (מכולת) אבל גם הרבה מזון מהיר יפני.
* בירה מקומית בפאב עולה 28 שקלים ל-400 מ"ל, למרות זאת אותה בירה בחצי ליטר בפחית במכולת עולה 8 שקלים.
* יפנים אוהבים לשתות אבל הם נהיים שיכורים מאוד מהר, כבר ב-19:00 אפשר לראות יפנים מזגזגים ברחובות.
* "לחיים" ביפנית זה Kampai למי שלא ידע.
* יפנים נורא כועסים על עצמם שהם לא מסוגלים לעזור לך בגלל שהם לא יודעים אנגלית. הם מעדיפים לא לעזור מאשר להיות מושפלים.
* המילים הכי שימושיות למטייל: hai, ii, daijobu (כן, טוב, בסדר), מילות שלילה אינן הכרחיות.

זהו, אם יבוא לי עוד, בעידכון הבא ;)