עוד מקדשים

היום גררתי עימי את ג'פרי, בחור אמריקאי שגר איתי ב-Osaka English House ופאנט של קיוטו, לראות קצת מקדשים.
ג'פרי יודע את דרכו בקיוטו, זה איפשר לי לראות דברים שלא נראה לי הייתי חושב על לראות לבד, בטח שלא באמת מגיע.
נסענו למערב הרחוק של קיוטו, זה היה משהו כמו שעה נסיעה באוטובוס ורכבת, ממש קצה העולם שמאלה.

המקדש הראשון שביקרנו בו היה Seiryo-Ji.
הדרך אליו היתה דרך יער במבוק יפייפה.
המקדש מפורסם בעיקר בגלל פסל הבודהה שלו שהובא בשנת 985 ליפן מסין.
ב-1953 גילו שבתוך הפסל ישנם איברים פנימיים העשויים ממשי, שכנראה נוצרו ע"י נזירות סיניות עוד כשהפסל היה בסין.

במקום יצא לנו גם להשתתף בטקס תפילה בודהיסטי... היה מרנין.
חוץ מזה, למקדש היו גנים יפיפיים, מה שעשה אותם עוד יותר יפים זה שהעלים החלו לשנות את צבעם לקראת הסתיו.

מקדש מס' 2 היה Daikaku-Ji.
מפורסם בעיקר בזכות האגם היפה שלו.
עוד מעניין, זה שהריצפה של המקדש היא רצפה מיוחדת אשר חורקת כשהולכים עליה.
בתוקפת השוגונים, ריצפה כזאת שימשה כאזעקה כך שהשוגון (או השומרים שלו) יכל לשמוע אם מישהו מתגנב לו ברחבי הטירה.
הדגמה לפניכם:


לאחר מכן לקחנו קרונית משעשעת לצד השני של קיוטו כדי לאכול פיצה כפי יכולתך.... ובואו נגיד שקשה לי ללכת.
בדרך לתחנה של Keihan הביתה, ראיתי את השלט כיוון לתחנת רכבת הכי מוגזם שקיים:

....היפנים האלה...

תמונות מכל היום נמצאות כאן ביחד עם התמונות משלשום.