אמרתי וקיימתי, בשבת בלילה יצאנו שלושה חברים מהגסט האוס למועדון: אני, סאם הצרפתי וברנרד הגרמני.
כשהגענו לשיבויה הצטרפו אלינו עוד ארבעה אנשים: 2 אמריקאים, גרמני ועוד חצי גרמני חצי יפני שלא יודע יפנית.
החצי גרמני חצי יפני הוא בחור מאוד משעשע, חוץ מעובדה שהוא קטין (הוא 18, אלכוהול חוקי ביפן מגיל 20) הוא ממש אוהד ישראל שרוף, יותר ממני אפילו, היה לי איתו שיחות מאוד משעשעות.
מכיוון שהחצי יפני לא יכל להיכנס למועדון, חיפשנו כל מיני תעודות ללא תמונה עם תאריך לידה לתת לו כדי להיכנס.
התעודה הזוכה היתה הכרטיס חבר "מכבי שירותי בריאות" שלי, חסר תמונה וכולל את התאריך הרנדומלי 09/88.
איכשהו זה עבד וכולנו נכנסנו.
המועדון לא היה כזה שונה מכל מועדון אחר, חוץ מזה שאסור לעשן על רחבת הריקודים.
אגב, זה לא אומר שלא היה מחניק, ממש ליד, בשולחנות כן היה מותר לעשן, המקום עדיין היה מעונן פשוט פחות על הרחבה.
אלכוהול גם היה במחיר סביר של 500 ין (20 שקלים) לקוקטייל, הבירה עדיין היתה יקרה בטירוף של 700 ין.
אני לא יודע מה יש לי כ"כ עוד לספר על מועדון... רקדנו, שתינו והיה נחמד... לחטטנים, רומן לא יצא מזה.
מכיוון שהלכנו רחוק עד שיבויה, זה היה כל הלילה, רכבת ראשונה ב-5:00.
ב-3:00 עזבנו את המועדון לכיוון המקום החביב עלי ביקום, ה-Lad's Bird.
קודם יצאנו רק אני, הגרמני והחצי גרמני, אבל אחרי לא הרבה זמן, סאם הוביל את השאר למקום היחיד שהוא ידע שאני אלך אליו.
השתלטנו שם על הבר, והיה צחוקים, בעיקר על היפנית הגרועה של רובינו.
ב-5:00 תפסנו רכבת הביתה ואני תפסתי תנומה עד 14:00.
ב-15:00 פגשתי את ג'יימס (הבחור שעמד איתי בתור ב-TGS) וחברו ונסענו ביחד לאודאיבה.
למעשה, לא ראיתי דברים כ"כ חדשים.
ראיתי את הרפליקה הקטנה שיש להם של פסל החירות (על רקע מגדלי תיאומים בטוקיו, ממש ניו-יורק) וסיור קצת יותר עמוק בתוך פוג'י נטוורק.
מכיוון שזה היה יום ראשון, הכל היה הרבה יותר חי מאשר כשאני הייתי.
פעם ראשונה נכנסתי ל-Venus Forte, זה מרכז קניות ענקי ממש מול טויוטה, כולו בנוי בפנים כמו רחוב איטלקי מסורתי כולל שמיים מזויפים.
הכל שם כמובן חנויות מותגים, לא היה באמת מה לעשות חוץ מלהתפעל מהיופי.
ו... זהו... אני מצטער אבל לא היה באמת משהו חדש באודאיבה הפעם, אמנם המיצג רובוטים היה פתוח, אבל הגענו קצת מאוחר ושום דבר לא פעל.
אז זה הכל להפעם, תמונות חדשות מאודאיבה אפשר לראות כאן.
כשהגענו לשיבויה הצטרפו אלינו עוד ארבעה אנשים: 2 אמריקאים, גרמני ועוד חצי גרמני חצי יפני שלא יודע יפנית.
החצי גרמני חצי יפני הוא בחור מאוד משעשע, חוץ מעובדה שהוא קטין (הוא 18, אלכוהול חוקי ביפן מגיל 20) הוא ממש אוהד ישראל שרוף, יותר ממני אפילו, היה לי איתו שיחות מאוד משעשעות.
מכיוון שהחצי יפני לא יכל להיכנס למועדון, חיפשנו כל מיני תעודות ללא תמונה עם תאריך לידה לתת לו כדי להיכנס.
התעודה הזוכה היתה הכרטיס חבר "מכבי שירותי בריאות" שלי, חסר תמונה וכולל את התאריך הרנדומלי 09/88.
איכשהו זה עבד וכולנו נכנסנו.
המועדון לא היה כזה שונה מכל מועדון אחר, חוץ מזה שאסור לעשן על רחבת הריקודים.
אגב, זה לא אומר שלא היה מחניק, ממש ליד, בשולחנות כן היה מותר לעשן, המקום עדיין היה מעונן פשוט פחות על הרחבה.
אלכוהול גם היה במחיר סביר של 500 ין (20 שקלים) לקוקטייל, הבירה עדיין היתה יקרה בטירוף של 700 ין.
אני לא יודע מה יש לי כ"כ עוד לספר על מועדון... רקדנו, שתינו והיה נחמד... לחטטנים, רומן לא יצא מזה.
מכיוון שהלכנו רחוק עד שיבויה, זה היה כל הלילה, רכבת ראשונה ב-5:00.
ב-3:00 עזבנו את המועדון לכיוון המקום החביב עלי ביקום, ה-Lad's Bird.
קודם יצאנו רק אני, הגרמני והחצי גרמני, אבל אחרי לא הרבה זמן, סאם הוביל את השאר למקום היחיד שהוא ידע שאני אלך אליו.
השתלטנו שם על הבר, והיה צחוקים, בעיקר על היפנית הגרועה של רובינו.
ב-5:00 תפסנו רכבת הביתה ואני תפסתי תנומה עד 14:00.
ב-15:00 פגשתי את ג'יימס (הבחור שעמד איתי בתור ב-TGS) וחברו ונסענו ביחד לאודאיבה.
למעשה, לא ראיתי דברים כ"כ חדשים.
ראיתי את הרפליקה הקטנה שיש להם של פסל החירות (על רקע מגדלי תיאומים בטוקיו, ממש ניו-יורק) וסיור קצת יותר עמוק בתוך פוג'י נטוורק.
מכיוון שזה היה יום ראשון, הכל היה הרבה יותר חי מאשר כשאני הייתי.
פעם ראשונה נכנסתי ל-Venus Forte, זה מרכז קניות ענקי ממש מול טויוטה, כולו בנוי בפנים כמו רחוב איטלקי מסורתי כולל שמיים מזויפים.
הכל שם כמובן חנויות מותגים, לא היה באמת מה לעשות חוץ מלהתפעל מהיופי.
ו... זהו... אני מצטער אבל לא היה באמת משהו חדש באודאיבה הפעם, אמנם המיצג רובוטים היה פתוח, אבל הגענו קצת מאוחר ושום דבר לא פעל.
אז זה הכל להפעם, תמונות חדשות מאודאיבה אפשר לראות כאן.
רשומות
היי אראדו סאן
השבמחקמודה שלא נכנסתי לבלוג הרבה זמן, גומנאסאי, היו חגים, בניתי סוכה וכדומה.
הוינוס פורטה הזה הזכיר לי שהייתי שם פעם עם הבעל לפני איזה 10 שנים, כל היפנים אמרו שחייבים ללכת ל BINUS FOTE לא הצלחנו להבין מה זה בינוס פו---טה, זה לא הזכיר כלום באנגלית.
עד עכשיו השם דבילי, לא?
מאטה נה, האגיטו