גינזה בלילה (ותודה לנועה)

בין כל הטפסים והשטויות שקיבלתי מסאקורה האוס כשחתמתי על חוזה
היה לו קופון אחד לפאב בשם GINZA 300 BAR לכרטיס אחד מתנה (עוד על שיטת הכרטיסים בהמשך).
אז יצאתי לכיוון גינזה, נסיעה של 10 דק' בערך.
שהגעתי לתחנה של גינזה, ניסיתי להשוות בין המפה על הקופון למפה הגדולה של התחנה.
ממש נכשלתי לעשות זאת, משהו במפה של הקופון לא היה בסדר.
אחרי כמה דקות ארוכות של בהייה עמוקה בשתי המפות, ניגשה אלי יפנית חביבה עם אנגלית מרשימה.
היא שאלה אותי אני צריך עזרה אז בחיוך עניתי לה שכן.
היא לקחה את המפה וגם התקשתה קצת להבין אותה, אבל לבסוף הצליחה ואמרה לי לבוא איתה, כמה נחמד מצידה.
היא ליוותה אותי עד ביניין סוני שהיה כ-5 דקות הליכה והסבירה לי איך להגיע לפאב.
אגב, תו"כ ההליכה האנגלית התגלתה כלא כ"כ טובה, כשאלתי אותה מתי הרכבת האחרונה ל-UENO, היא ניסתה לחשוב על מסעדות טובות ב-UENO. נו טוב, היא הייתה ממש נחמדה ^_^

את הרחוב של הפאב לא מצאתי מיד, אחרי התברברות קלה מצאתי אותו לגמרי במקרה באיזה רחוב צדדי (אגב, רחוב צדדי בגינזה נראה כמו שנקין).
נכנסתי לפאב, כשניסיתי להזמין בירה, גילו לי פתאום את שיטת הכרטיסים.
אני לא יודע אם זה לכל פאב, כי לו ניסיתי, אבל זה הולך ככה:
אתה קונה מראש לפחות שני כרטיסים, כל אחד ע"ס 300 יין + מס, ובנוסף היה לי אחד חינם מהקופון.
עם הכרטיס אתה מזמין מה שבא לך, אוכל שתיה, הכל עולה 300 יין (אבל אני בטוח שיש דברים יותר יקרים).
בפאב פגשתי שני בריטים מטורללים וסינית אחת ועוד אסייתי ממוצא לא ברור.
הבריטים היו בשוק כשאמרתי להם שאני מתכוון לטייל ביפן 3 חודשים ולא הבינו מאיפה יש לי את הכסף, חשבו אני רוטשילד.
אמרתי להם שמכרתי מחשבים שנה שלמה כדי לממן את הטיול, אז הם אמרו לעצמם "אה נו, יש מלא כסף במכירת מחשבים"... כן בטח.
מסתבר בארבעתם עובדים ביחד בעבודה שלא עושים בה כלום ומרוויחים כסף, נשמע נחמד.

זהו לבינתיים, תמונות מגינזה אפשר למצוא כאן.