אתמול סתם היה כיף

אתמול החלטתי ללכת ל-SoftBank, מפעיל ה-GSM הגדול של יפן, ולבדוק מכשיר Pre-Paid.
הסניף הכי קרוב שלהם עם צוות דובר אנגלית נמצא בשיבויה, אז לשם נסעתי.
שם מסתבר שנכנסתי לסניף הלא נכון, כי אף אחד לא דיבר אנגלית, אבל בכל זאת ניסיתי והצלחתי להגיע למסקנה שהעסק לא משתלם.
בגדול הוא משתלם, אבל לי בתור מישהו שרק שלושה חודשים פה עם תקציב מאוד מוגבל, זה יוצא יותר מידי.
יצאתי מאוכזב וחיפשתי מה לעשות בשיבויה חוץ מלקנות בגדים, שזאת האטרקציה המרכזית של המקום.
אגב, מצאתי את הסניף דובר אנגלית בסוף, וחשבתי להיכנס כי עם מישהו דובר אנגלית אולי יהיה אפשר למצוא משהו משתלם, אבל אז ראיתי שיש תור של שעה אז בכלל ויתרתי.

בדרך לרכבת עברתי ליד הפאב החביב עלי בשיבויה, Lad's Bird, מי שזוכר מהסיפור של הלילה המוזר ברופונגי/שיבויה, זה הפאב שנכנסתי אליו בסוף כשאני וסאם נפרדנו.
בנוסף היה מונח שלט Happy Hour, אז שאני לא אכנס?!
אתם צריכים להבין שהשעה היתה 18:00 בערב, שעה מאוד מוזרה לשתות בה בירה, אבל זאת השעה שדווקא הרבה יפנים שותים בה... אחרי העבודה.
איך שנכנסתי הברמנית ישר זיהתה אותי, בכל זאת פעם שלישית שלי במקום, אפילו שמה לב שהסתפרתי ואמרה שהיא ממש אוהבת את זה (^____^).
תכננתי לשתות שתי כוסות וללכת, וזה ממש לא מה שקרה.
בסוף הכוס השניה, הבחור לידי והברמנית החדשה (היום פעם ראשונה שלא היתה רק ברמנית אחת, הפעם היו שלוש) התחילו לדבר איתי ולשאול שאלות.
כמובן שכזאת הזדמנות אני לא מפספס והזמנתי עוד כוס.
השיחה היתה חצי אנגלית חצי יפנית וזרמה די יפה בצורה מפתיע.
כשהברמנית גילתה שאני מישראל, היא ממש רצתה שאני אלמד אותה עברית, אז זרמתי, מאז כל פעם שהיא הגישה לי משהו, אני אמרתי לה 'תודה' והיא ענתה 'בבקשה', זה היה מאוד משעשע.
היא גם התלוננה כמה עברית זה קשה....חחחחחח....
סוף הכוס הרביעית נכנסו זוג איריים לפאב, שאני אפספס הזדמנות לדבר קצת עם תיירים?! לא ולא! הזמנתי עוד כוס.
האיריים לא באמת סיפרו משהו מעניין, אבל היה כיף לדבר איתם.
מכיוון שהם לא יודעים כלום ביפנית, עזרתי להם עם התפריט ועם התקשורת עם הברמניות, הברמנית הודתה לי מאוד.

יצאתי משם ב-21:30, הרבה יותר מאוחר ועם הרבה יותר בירה בבטן ממה שתכננתי, אבל הו כמה שזה היה שווה.
נפרדתי מהברמניות החמודות עם כוונה לחזור, כל פעם קורה בפאב הזה משהו כיף אחר.