איך יכולת התמצאות של גרביל מצוי וקצת מזל יכולים לעבוד לטובה

היום סוף כל סוף קמתי בשעה נורמלית.
3 שעות אח"כ, הצלחתי לגרד את עצמי מהמיטה ולצאת לכיוון רובע טוקיו (כן כן, יש רובע שנקרא פשוט טוקיו).
היום רציתי ללכת לראות אטרקציות סטנדרטיות, כאלה שרואים בטיול מודרך, ולא חנויות הנטאי וארקיידים באקיהברה.
כשהגעתי לתחנת טוקיו, הבנתי שלא לקחתי איתי את הלונלי פלאנט, הרי מאיפה לי לדעת איפה נמצא הארמון של הקיסר?!
יצאתי מהתחנה והתחלתי לזרום עם ההמון. מתישהו החלטתי לקחת ימינה, אינסטנקטיבית כזה.
כמה מטרים לאחר מכן מצאתי מפה, שם ראיתי שאם אני ממשיך ישר כחצי קילומטר אני מגיע לגנים המלכותיים... הצלחה!
הגנים הם בעצם פארק ממש ממש גדול, כ"כ גדול שלא יכולתי לראות הכל ביום אחד או שהרגליים שלי היו מתפרקות.
בגנים המשכתי להסתובב, היה מאוד יפה ומרשים אבל באמת רציתי לבקר במקדש שינטו המרכזי של טוקיו.

אחרי הגנים, המשכתי ללכת אל הלא נודע והגעתי לעוד פארק.
במפת הפארק ראיתי שכשתוב Nippon Bahu... משהו, חשבתי זה אולי מקדש בודהיסטי, שווה לראות.
זה היה בצד השני של הפארק, והפארק הזה היה ממש ממש גדול.
כשהגעתי למקום גיליתי שזה בכלל איצטדיון, נכנסתי פנימה וגיליתי שזה איצטדיון KENDO.
למי שלא מכיר, קנדו זה בערך כמו סייף, אבל יפני.
לא הייתי בטוח אם אפשר להכנס או לא, בדיוק כשהגעתי היתה תחרות בעיצומה, אז נכנסתי בכל זאת.
באמת שלא יודע איך הגעתי, מה הבאי אותי לכאן, אבל יצא לי לצפות בכמה קרבות קנדו, זה היה ממש ממש נחמד.



יצאתי מהאיצטדיון וחשבתי מה לעשות. בדרך ראיתי מוזיאון מדע, אמרתי למה לא.
כשהגעתי המוזיאון בדיוק נסגר, אבל כל מי שיצא משם היו ילדים, אז אני לא בטוח שהחמצתי משהו.
חשבתי להיפרד מהיום הארוך וההזוי הזה והתחלתי ללכת לכיוון שנדמה לי בו היתה התחנה.
בדרך נתקלתי במפה, במפה ראיתי בגדול את הכיתוב"Jinja" שזה מקדש ביפנית אבל באנגלית, והוא נמצא ממש מאחורי האיצטדיון ממקודם ופני התמלאו אושר.
אצתי בקצב עצל לכיוון האיצטדיון, עקפתי אותו ולעיניי התגלה השער הענקי של המקדש... בצד השני של הכביש.
המשכתי לאוץ והגעתי למקדש. המוח שלי התמלא בתיאורים יפניים של מדהים ויפה ואני בטוח שהעיניים שלו הבריקו כמו דמות מנגה.
המקום בקצרה, היה מדהים, בארוכה, היה ממש ממש מממש ממשמש מש שממשמש ממש מדהים!
אבל חוץ מזה, זהו, מה כבר יש לעשות לעשות במקדש שינטו? אז יצאתי לכיוון התחנה, לא שידעתי לאן אני הולך.

לבסוף הגעתי לתחנה וגיליתי שמדרום מזרח טוקיו, הגעתי ממש למרכז, ולקחתי רכבת הביתה.
את כל התמונות מהיום המעניין הזה, כולל תמונות מאצטדיון הקנדו, אפשר למצוא כאן.

ורק עוד משהו אחד קטן להוסיף, כי זה לא היה שווה רשומה משל עצמו.
אתמול יצאתי ב-9:00 בבוקר לכיוון אקיהברה לקנות לי PSP כי המחיר ממש שווה ואין לי מה לקרוא בשירותים.
בטוקיו רוב הדברים, בעיקר חנויות, נפתחים ב-10:00, אז גיליתי מחזה מעניין.
למרות שכל אקיהברה הייתה עדיין סגורה, היו מאות בני נוער יפניים ברחובות (יום ראשון, אין בית-ספר).
הם חיכו מחוץ לחנויות ואולמות הארקייד בטור שלא היה מבייש שום סמל טירונות.
בדרך חזרה החלטתי לטעום מהאקיהבוורמה, שנמכרת ע"י טורקי אותנתי משהו.
למרבה ההפתעה, זו היתה שווארמה ממש ממש טעימה אבל לא זולה מספיק... נו טוב.

תמונות של התורים, יש כאן.